לאחר זיהוי הסיכונים בפרויקט, יש להעריך את עוצמת השפעתם על הפרויקט באמצעות שתי הערכות:
- הערכת הסיכוי שהם אכן יתממשו ויהפכו לבעיה,
- והערכה של מידת הנזק הצפוי במצב זה.
מכפלת "הסיכוי למימוש" ו-"מידת הנזק" תיתן את "החשיפה לסיכון", לפיה ידורגו הסיכונים בפרויקט.
הערכת ההסתברות למימוש תלויה בסוג הסיכון. סיכונים מדעיים שניתן להעריך בצורה סטטיסטית יוערכו בהתאם לנתונים הסטטיסטיים הקיימים לגביהם, ואילו סיכונים שאינם כאלה, יוערכו באופן סובייקטיבי על בסיס סקלת "הסתברות למימוש" המדורגת באופן כללי/כמותי/סטטיסטי, לדוגמה:
באופן כללי:
- נמוך מאד (5% – 1%)
- נמוך (19% – 6%)
- בינוני (39% – 20%)
- גבוה (40% – 69%)
- גבוה מאד (99% -70%)
באופן כמותי:
X פעמים אחת ל- X זמן
באופן סטטיסטי:
- 5% – 1%
- 19% – 6%
- 39% – 20%
- 40% – 69%
- 99% -70%
הערכת הנזק שעלול להיגרם במידה שסיכון מתממש, מבוססת בדרך-כלל על הערכה סובייקטיבית של הגורם המעריך, ומשום שמטרתה של תוכנית ניהול הסיכונים לספק מידע מהימן לצורך קבלת החלטות בפרויקט, העובדה שהיא למעשה סובייקטיבית, אינה משרתת את המטרה. לפיכך, יש לאסוף הערכות מגורמים שונים ולהגדיר תפריטים ברורים שיסייעו לגורמים המעריכים לבצע את תפקידם בצורה טובה. לדוגמה:
באופן כללי:
- נמוכה מאד
- נמוכה
- בינונית
- גבוהה
- גבוהה מאד
באופן כמותי:
תיאור הנזק במונחים כמותיים של זמן, תקציב, תכולה וכד'
באופן מפורט:
תיאור הנזק במונחים רחבים הנוגעים לתוצאה של הפרויקט
דוגמה לתפריט ביאור נזקים מפורט:
| דרגת הנזק | דוגמה לביאור הנזק |
1. | נמוכה מאד | לו"ז גולש בימים ספורים. עלויות גולשות בכ- 5%. התיחום מושפע באופן קל. האיכות נפגעת בצורה בלתי מורגשת מבחינת הלקוח. |
2. | נמוכה | לו"ז גולש בשבוע. עלויות גולשות בכ- 10%. התיחום מושפע באופן לא משמעותי. האיכות נפגעת באופן לא משמעותי. |
3. | בינונית | לו"ז גולש בשבועיים. עלויות גולשות בכ- 20%. התיחום מושפע באופן משמעותי. האיכות נפגעת באופן משמעותי. |
4. | גבוהה | לו"ז גולש בכמה שבועות. עלויות גולשות בכ- 30%. התיחום מושפע באופן קריטי. האיכות נפגעת באופן קריטי. |
5. | גבוהה מאד | לו"ז גולש בחודש. עלויות גולשות בכ- 40%. התיחום חסר תועלת ללקוח. איכות בלתי מתקבלת על דעת הלקוח. |
"רמת הסיכון" או חשיפתו מתקבלת על-ידי הכפלָת "ההסתברות למימוש" ב"דרגת הנזק". ערך זה משמש כסרגל המאפשר להשוות את הסיכונים השונים מבחינת פוטנציאל האיום שלהם, והוא נמצא בלב מערכת הבקרה והתקשורת של הסיכונים.
הערכה נוספת שכדאי לבצע היא הערכת של "המרחק מפגיעה" – מתי הסיכון עלול להתממש ולפגוע בנו? האם האיום עלול להתרחש בטווח הקרוב, הבינוני או הרחוק?
חשוב מאד להיזהר מתפיסת סיכון שגויה של סיכונים שמאיימים לפגוע בנו "רק" בטווח הרחוק. מאד יתכן שצריך להתחיל להמנע מהם כבר עתה!
