"הרבה-מהר-זול-טוב" הן ציפיות שיחדיו אינן בנות השגה. הן נובעות מחוסר הבנה (מוצדק לגמרי) של הלקוח בעניין המאמץ הריאלי הדרוש למימוש יעדי הפרויקט,
וכן מאי אמון בסיסי שלו לגבי ההערכות המוצגות בשלב מכירת הפרויקט. וזאת מדוע? פשוט מכיוון שמרבית הפרויקטים חורגים – פעמים רבות באופן משמעותי – מלוחות הזמנים שהוגדרו להם, מהמשאבים שהוקצו, מהתקציב ואף מהתכולה שיש לספק במסגרת הפרויקט. לפיכך, כדי ליצור בסיס איתן לפרויקט, מן הראוי שנקודת המוצא שלו שתהיה שאפתנית, אך בה בעת – ריאלית, ואף מובנת ומוסכמת על הלקוח.
האחריות היא של מנהל הפרויקט לעזור ללקוח להבין את המשמעויות בביצוע הפרויקט. לקוח שאינו מבין הוא לקוח שיקבל החלטות גרועות בפרויקט. ההחלטה הגרועה (בעיקר עבורו) הראשונה שלקוח עשוי לקבל בפרויקט, היא לדחוק את הספק להבטיח ולהתחייב למשולש הידוע לשמצה שאינו בר השגה. פרויקט כזה יסתיים בכשלון וודאי, במפח נפש, וכל הדרך תהיה רצופה חיכוכים ותסכול רב. לא תהיה דקה אחת של נחת בפרויקט כזה.
פעמים רבות מסביר הלקוח שהכל חשוב לו (כל תכולת הפרויקט, מהר, זול וטוב), עם זאת יש לברר מיד בתחילת הדרך מה יותר חשוב לו בכדי להבין היכן לשים דגש והיכן הלקוח יהיה מוכן להתגמש. לשם הדוגמה, אם מועד השלמת הפרויקט הוא החשוב ביותר ללקוח, ניתן להציע את זירוזו על-ידי הקצאת משאבים נוספים. כאשר אחד או יותר מאילוצי הפרויקט חשוב באופן מיוחד ללקוח, יש לזהותו כגורם קריטי להצלחת הפרויקט כפי שיתואר בהמשך.
